העסקת פליטים בישראל - עו"ד דנה להב

העסקת פליטים ומבקשי מקלט ומעמדם בישראל מאת: "עו ד דנה להב בעשור האחרון פק דו את יבשת אפריק ה אסונות טב ע קש ים ומלחמות אזר חים עק ובות מד ם. בעקבות כך, הפכו מיל יוני א ז ר חים מ מ די נ ו ת כ מ ו סו דן , אר י ת ר י אה ו ח ו ף ה שנ הב לפ ליט י ם ו מבק שי מ קל ט , ה נ מלט י ם מ המ צ יא ו ת ה בי ט ח ונ י ת , הכל כלית והפו ליטית הקש ה באפ ריקה, תו ך שה ם מ חפש ים סיוע ה ומ ני טרי ומקל ט במ דינות שו נו ת בר חבי העו לם.

מציאות זו יצרה תופעה של הסתננות פליטים מאפריקה דרך הגבול עם מצרים, המחפשים מקלט גם במדינת ישראל.

מדיניות משרד הפנים ביחס למעמדם של פליטים ומבקשי מקלט בישראל בהתאם לחו קי הכניסה לישראל, כל אז רח ז ר המבקש להיכנ ס ל מדינ ה ח ייב לקבל אש רת כנ יסה תוא מת מ משרד ה פנים. הואיל ו רוב מב קש י המ קלט נכנ סים לישראל באופן בל תי חוקי ובלתי מוסדר, הרשויות מגדי רות אותם כש ב"חים - שוהים בלתי חוקיים, ומי מ הם שנ תפס ע י" חיי לי צה"ל בגבול עם מצר ים, מובא להחזק ה במש מורת במתקני כליאה שונים ברחבי הארץ .

לצורך קבלת מעמד של פליט, צריכים אותם מבקשי מקלט לפנות לרשויות בבקשה מיוחדת . עד ל יום 2009.7.1 פנו מבקשי המקלט בישרא ל ל גוף מ יוחד הפ ועל מטעם ה או ם" , המכונה: "נציבות האו"ם לפ ליטי ם", אשר הוקם במטרה לטפל באוכלוסיות אלה.

החל מ יום 2009.7.1 הועבר הטיפול במ בקשי ה מקלט לסמכ ותו הבל עד ית של משר ד הפנים.

בהתאם לכך , הוקמה במשרד הפנים יחי דת ה-Department RSD) Status Refugee .( יחידה זו הו קמ ה ת וך ש יתוף פ עולה ה דוק עם נציב ות ה או"ם לפ ליטים ותחת הדרכת ה, ובמסג רת זו הוכשר ו נצ יגי ה-RSD על י די מומחי ם בי נלאו מיי ם לטיפו ל בבקשותיהם של מבקשי מק לט. כל בקשה נ בדק ת לאור היסודו ת והעקרונ ות הקבו עים באמנת הפ ליטים, ובמסגרתה נבדקים, בין הי תר, המצב הביט חוני וה פולי טי בארץ מוצאו ש ל המבקש, נרדפות על רק ע ד ת או ג זע ובחינת אמית ות הטענות לבקשה ל מקלט מדינ י. בחלק מ המקרים, מעניק משרד ה פנ ים מעמד זמנ י לפלי טים ומבקש י המקלט, ומנפיק להם אשרות זמניות בהתאם.

ישנם מספר סוגים עיקריים של אשרות המונפקות לפליטים ולמבקשי המקלט ע"י משרד הפנים:

1 .אשרת תושב א רעי מסוג א/5 :אשרה זו מו גדרת כאשרת "ארעי כל לי" והיא ניתנת למי שמ בקש ל שהות בא רץ לכל מטרה שאיננה עבודה. מעמד זה כפוף לבדיקה מחודשת, ומוארך אחת לשנתיים.

2 .אשרת עבו דה מסו ג ב/1 :אשרה זו מוענקת לכל א זרח זר ה מעונ יין לעבוד ב ישראל. מעמד זה תקף לרו ב למשך שנה אחת. ניתן ל האריך א ת האשרה למשך שנה בכל פ עם, אך תק ופ ת ה אשרה ה מרבית לא תעלה על חמש שני ם ושלושה חודשים.

3 .רשיון ישי בה לפי סעיף 2)א)(5 (לחוק הכניסה לישר אל, התשי"ב - 1952 :אשרה מסוג זה ה יא הנפ וצ ה ביותר, והיא מוענקת למי ש שוה ה בישר אל ל לא ר ישי ונות אחרים ואינו מוחז ק במש מורת. ברוב המקרים, אשרה מ סוג זה מעניקה הגנה זמנית מפני גירוש, אך לא בהכרח מעניקה זכות לעבוד בישראל.

4 .אשרת הג נה קבוצתית : במקרים נד ירים, לצד הפ ליטי ם ומ בקשי ה מקלט שבקשותי הם נ בחנו ת באופן פרטנ י, ישנם מבקשי מקלט הזוכי ם להג נה קבו צת ית זמנ ית. הגנה ז ו ני תנת לא זרחים ממדינות המו גדר ות כ"מדינות משבר " מטעמים הומנ יטאריי ם ובה תאם להמלצ ת נציבות האו ם" לפליטי ם, והיא מבוססת על עיק רו ן היסוד, לפיו אין לשלו ח אדם למקום בו צפויה לו סכנת חיים.

המצב המשפטי במדינת ישראל ביחס לפליטים ומבקשי מקלט

חשוב להבין את מעמ דם המיוחד של הפליטים ומבקש י המק לט, שכן ה ם אינם נ כנס ים באופן אוטו מטי להגדרה של "עובדים זרים". חוקי ה כניסה לישר אל בשי לוב עם הוראות משפט העבודה קובעים , כי כל אזר ח זר המבקש לעבוד בישר אל, חייב ל קבל אשרת ע בוד ה ו אשרת כניסה מתאימ ה מהר שוי ות בי שראל. הליך קבל ת אשר ת עבודה ה וא ר ב-שלבי, והוא כולל את Page 1 of 2 http://www.koloved.net/PrintManager.aspx?docId=1427895&PrintType=1 07/02/2011 פנייתו של מעסיק יש רא לי למשרד ה פנ ים לצורך ק בלת היתר ל העסקת העובד הזר בישראל, וכן את הנפקת האש רה בדרכונו של העובד הזר ע"י משרד הפנים.

היות ורבים מ מבקשי המקלט נכנ סים לישראל באופן בלתי חוקי, ברבים מהמ קרים גם מעמדם בפני הרשוי ות אינו מוסדר. אי הבהירות נובעת מן העובדה, כי החוק במדי נת ישראל אינו קובע מד יניו ת בר ורה בענ יין מ עמדם של מב קש י המקלט והפליט ים הש והי ם בשטחה ש ל מדינ ת ישראל: מחד, מדינת יש ראל חתו מה על אמנת הפ ליטים, ומחויבת מכוחה ל העני ק מקלט למי שנ מצא בשטחה ומב קש מחס ה, זאת על פי עיקרון איסור הגי רוש הקבוע באמ נה; מאידך, בישראל אין חקיקה מ וס דרת או לחילו פין פסיקה מחי יבת המתיי חסת ל שא לת מעמדם ו העסקתם ש ל פליטים ומ בקשי מקלט, ובפועל כל מקרה נבחן לגופו ומטופל על פי נסיבותיו ע"י יחידת ה-RSD של משרד הפנים.

העסקת פליטים ומבקשי מקלט ע"י מעסיקים ישראלים

מעסיקים ישר אלים רבים יו צאים מנק ודת ה נחה, כי אם למב קש מקלט ה ונפ קה אשרת עב ודה - ניתן יה יה לה עסיקו ללא צורך בקבלת הי תר העסקה ממ שרד הפנים. הנחה זו בט עו ת יסודה. לאור ה עובדה, כי נוש א העסקת פלי טים ו מבקשי מקלט הינ ו עמ ום, מעורפל ואינו מוסדר בחקיקה , מומלץ כי כל מעסיק יש ראלי המעוניין להעסיק פליט או מבקש מ קל ט, יפנה למשרד הפנים על מנת לברר את מעמדו של הפליט במדינת ישראל, ובמקביל יבקש היתר להעסיקו בישראל. מרגע קבלת היתר מתאים ו הסדרת מעמ דו של הפלי ט ע"י משרד הפני ם, יוכר הפליט כ"עובד זר" ויהיה זכאי ל כל ה ז כ ו י ו ת ה ס וצ י א ל יו ת ה מ ו ק נ ו ת ב ח ו ק י ה ע ב וד ה ה שו נ ים ל ע ו ב ד י ם . ז א ת , מ ש ום ש ד י נ י ה ע ב וד ה ה י נם ב ע ל י ת ח ו ל ה טריטוריאלית, והם חלים על כל עובד במדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.

העסקת פליטים ומבקשי מקלט שלא כדין - ענישה

לא למ ותר ל ציי ן, כי ה עסקת פליט , מבקש מקלט או עובד זר בנ יגוד ל הוראות החוק , מלווה בסנקצ יות ש ונו ת הקבועות בסעיפי החוקים הרלבנטיים.

בהתאם להור או ת חוק עובדי ם זרים (העסקה ש לא כדין), התשנ א" -1991 ,מעסיק, אשר מעסיק עובד זר שאי נו רשאי לעבוד בי שראל מ כוח חוק הכ ניסה לישר אל ו התק נות על פ יו, עובר עביר ה מנ הלית ו יהיה צפ וי לק נס או מאסר. כמו כן, על פי תקנות העבירות המנהליות ( קנס מנהל י - העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ ב" -1992 ,העסקת עובד זר בניגוד לחוק עובדים זרי ם, מהווה עבירה מנה לית. יש לציין, כי מדובר ב"עבירה נמש כת", והמעסיק צ פוי, בנוסף לק נס המנהלי הקצוב, גם לקנס בגין כל יום שבו העסיק את העובד בניגוד לחוק. הכותבת – מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים. מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.